תואר ראשון בתולדות האומנות, האוניברסיטה העברית בירושלים.
תואר שני בתולדות האומנות, האוניברסיטה העברית בירושלים – בהצטיינות יתרה.
דוקטורנטית בתכנית המצטיינים של בית-ספר מנדל באוניברסיטה העברית, מלגאית רוטנשטרייך, ובעלת אות כבוד מקרן עזריאלי.
מתמחה בהיסטוריה של המדע בימי-הביניים ובעת החדשה המוקדמת.
לימדה קורסים באוניברסיטה העברית, במכללת "הקוביה – מקום לאמנות", ועוד.
בשיעורי אומנות עתיקה ביאסא טל שמה דגש על פיתוח מחשבה ביקורתית, ניסוח שאלות מחקר, ולמידה אינטרדיסציפלינרית.
נשואה לרועי בוגט ואימא של שחר הקטנה.
השליחות שלי היא כלפי תלמידי מגמת האומנות. מצד אחד להעביר להם את מיטב הכלים והערכים של מצוינות אקדמית חסרת פשרות, ומצד שני לשמור ולטפח את היצירתיות האישית שלהם, ואת הדבר הכי חשוב: ההנאה ממחקר ויצירה. כאשר שתי המטרות הללו לא מאוזנות – יש אשלייה של סתירה בין שתיהן והן מדכאות אחת את השנייה, כאשר יש איזון בין שתיהן – הן מצמיחות אחת את השנייה.
השדים הפנימיים עמם מתמודדים תלמידים יצירתיים מוכרים לי מקרוב, וחשוב לי לתמוך בתלמידים גם מולם.
ב"יאסא" אני לוקחת לעצמי את החירות ללמד את הנושאים שבעיני הם כרגע חוד החנית של חקר תולדות האומנות, ולעדכן אותם משנה לשנה בהתאם להשתנות השדה האקדמי. אני חשה שרק ב"יאסא" מותר לי להביא לתלמידים גילויים מחקריים שלי שמתעדכנים גם הם במקביל לעבודתי, ולהעשיר גם מדיסציפלינות שכנות. למשל:
להבין תפיסות מטפיזיות וקוסמולוגיות של יצירת האומנות בעולם העתיק – מן המיינסטרים החברתי ומן השוליים;
הדרך שבה ידע אסטרונומי שירת אידאל אסתטי של פסלים ומקדשים;
איך תחום הכישוף בימי-הביניים השפיע על ייצוג אלגוריות;
כיצד תפיסה של יקומים אלטרנטיביים בנצרות המוקדמת השפיעה על עיצוב האיקונות; על אילו מקורות בחקר התחום מומלץ או לא מומלץ לסמוך, ומדוע? ועוד.
אני מאמינה שהסיבה להצלחת התלמידים בכיתה היא העובדה שאני אישית מתלהבת ממה שבוחרת להביא, והאנרגיה הזו משפיעה על השיח ההדדי עם התלמידים הנבונים. אלו הם שיח ואנרגיה שפשוט לא קיימים בשום מקום אחר.
סוקראטס: "אם נעשה האדם למאהב גופו של אלקיביאדס, אין הוא אוהב את אלקיביאדס, אלא מה ששייך לאלקיביאדס. ואילו האוהב אותך, אוהב נשמתך והלא האוהב גופך מסתלק לכשתפוג פריחתו, ואולם האוהב את נשמתך לא יעזוב, כל עוד זו הולכת ומתייפה. והלא אני האיש שאיננו עוזב אותך, אלא נשאר לאחר כמישת הגוף, שעה שנסתלקו האחרים."
אלקיביאדס: ויפה אתה עושה, סוקראטס; אל נא תסתלק אתה!
סוקראטס: "השתדל נא, אפוא, להיות יפה ככל האפשר."
אלקיביאדס: אשתדל.
(כתבי אפלטון, "אלקיביאדס" 1:131)