זיו ליסון

השכלה

תואר ראשון במדעי היהדות ומקרא, תואר שני בהסטוריה של יהדות זמננו. במסגרת תכנית רביבים באוניברסיטה העברית בירושלים.

קצת על זיו

מחנך ומורה להיסטוריה למחשבת ישראל ולתנ"ך בבית הספר. ליווה במשך שלוש שנים את מחזור כ"א כמדריך חברתי בפנימייה ולאחר מכן השתלב בצוות ההוראה, חינך במחזור כ"ד ועתה מחנך במחזור כ"ח. בנוסף, מלמד מחשבת ישראל במכינה הירושלמית בקרית יובל ומפקד פלוגה קרבית במילואים. איש משפחה, נהנה מקריאה, טיולים וספורט, בעיקר ריצה, כדורסל וכדורעף.

הגיגים/מחשבות

מתוך דף המחזור של כ"ד 2:

משחקים 'סרדינים', אחד מתחבא. כולם מחפשים. תחום המשחק גדול אבל לא מדי.
בהתחלה כולם מחפשים. החלל מתמלא בקולות, בריצות בקריאות. לאט לאט ההמולה פוחתת. פתאום חברה נעלמת, חבר נעלם. מתמעטים האנשים והולכים. מי שרצו לחפש ביחד נפרדים לרגע, רגע זה כל מה שצריך.
ההסכמה השקטה שהובילה למסע משותף הופרה, עתה כל אחד לעצמו.  תעוקה קלה מתגנבת אל לב מי שטרם מצא. הדופק מאיץ טיפה, בדידות.
יש מי שנכנע, מוותר מחכה לסוף המשחק. יש מי שממשיך ומחפש עד הסוף. הקלה גדולה מרגיש מי שמוצא. הרגע הבודד הזה שדומה לרגע במשחק, הגיע. בכולנו יש משהו שמתחבר לאחרים בכוח הנסיבות. חברים לעת, לזמן ומקום. הפרה של הבדידות דורשת יוזמה. מלאכת מחשבת של תיאומים, ונסיעות. זמנים ומקומות. חברויות חדשות תופסות מקום בחיים. אילוצים משתנים, צרכים משתנים. חוויתם חוויה מלאה יחד. ניסיתי להראות לכם את כוחה של קבוצה, חבורה של חבר'ה שלרגעים ספורים אך נפלאים, מצליחים ליצור מרחב בטוח יחד. ליצור "אני-אתה". קבוצה של סובייקטים. 

טובה או רעה זו חוויה שמילאה חלק חשוב בחיים. מניסיוני, הזמן בתיכון נתפס אחרת מזמנים אחרים בחיים. פגיעות כואבות יותר. אהבות אוהבות יותר. הצלחות נחמדות יותר וכשלונות מהדהדים יותר. ביקשתי מכם לעיתים, לצאת מעצמכם, להסתכל מהצד לרגע. לראות את היופי שבחוויה. לאהוב גם את מה שכאב. אני מקווה שכשאתם עוזבים את יאס"א, אתם עוזבים מפוייסים. הזדמנות אחרונה להתנצל, לבכות יחד, להשלים.
חלקכם נתתם לי צוהר אמיתי לעולמכם, ללבבותיכם למחשבותיכם והתלבטויותיכם. לכולכם השתדלתי לתת מעולמי. שמור לכם מקום בליבי. עיצבתם אותי המון.
ניסתי לקדש: מסרים מורכבים, תהליכים ולא מטרות. מעשים ולא ציונים. אישיות ולא מבחנים. איזון וסקרנות. לחיות כאן ועכשיו ולהוקיר את הרגע ואת הקיים. ניסיתי לגרום לכם לראות את החוזקות שלכם להכיר בחולשות שלכם ולסלוח לעצמכם כשהן גוברות.
ניסיתי לשרש: רדיפת כבוד וציונים. צביעות. מוטביציה חיצונית. חומרנות קיצונית. חשיבה תועלתנית ומחפיצה. "אני ואפסי עוד". ירידות על אחרים.

אני מאחל לכם שתעשו. שלא תקחו את עצמכם ברצינות מדי. שתודו בטעויות שתהיו שקופים עם עצמכם, עם אוהביכים ואהוביכם.  שתישארו כמו שאתם מיוחדים, חושבים וערכיים. שתשתפרו. שתאהבו ושתהיו אנשים.

זיו